אין מוצרים בסל הקניות.
ערבסק עכשווי | מוזיאון לאמנות האיסלאם
המוזיאון לאמנות האסלאם מציג “ערבסק עכשווי” תערוכה חדשה שבמרכזה עומד העיטור המוסלמי. ממליצים לכם בחום להגיע. מילה של “אמא נגה”.
מאת : ליאת גלעד.
העיטור המוסלמי הידוע בשם “ערבסק” שנחשב לעיטור מרכזי ושכיח בתרבות האסלאם, עומד במרכזה של תערוכה חדשה . אמנים מקומיים ישראלים ופלסטינים יציגו בתערוכה עבודות שרובן נעשו במיוחד לתערוכה הנותנות פרשנות עכשווית לעיטור תוך שהם יוצקים לו תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.
המוטיב החוזר והברור העומד במרכז התערוכה זה אמנות העיטור המוסלמי המוכר ‘ערבסק’ שהופיע באמנות האסלאם כבר במאה ה – 10 מאז ועד היום ניתן לראותו בחפצי אומנות, אופנה, מסגדים, אריחים ועוד. ‘ערבסק’ מעצם הניתוק הריאליסטי הפך להיות מופשט, כיום מזהים שלושה טיפוסים של ערבסק: צמחי, גאומטרי וקליגרפי שבאים לידי ביטוי בדפוס או דגם ליניארי שחוזר על עצמו ומתפשט עד אינסוף. הדגם הממלא שטחים נרחבים מתאפיין בהרמוניות ובאיזון מושלמים, בדחיסות, בחזרתיות ובצבעוניות עזה. אין לו התחלה, אמצע וסוף, ואין בו ימין-שמאל, למעלה-למטה, מרכז ושוליים או כל היררכיה.
התערוכה “ערבסק עכשווי” מבקשת לבחון כיצד אמנים מקומיים פלסטינים וישראלים מאמצים מוטיבים שונים שקשורים לערבּסק ומשלבים אותם בעבודתם תוך שהם יוצקים לו תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.
העבודות בתערוכה שרובן נוצרו במיוחד, מצביעות על שתי גישות שונות של האמנים לערבסק. רוב האמנים הישראלים מתייחסים לצורה הייחודית של הערבסק והאסתטיקה שלו כמה מהם מציעים לו חלופה ואחרים יוצרים לו הקבלות פנים-תרבותיות ובין-תרבותיות. האמנים הפלסטינים לעומתם, מזהים את הערבסק עם תרבות האסלאם השמרנית, רואים בו סמן של הסמכות הפטריארכלית שבבסיסה ורותמים אותו ביתר חופשיות למטרות מחאה חברתית, מגדרית ופוליטית.
אמנות העיטור המוסלמי, הערבסק, נחשבת לבעלת תפקיד רוחני מרכזי בתרבות האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי. לפי האסלאם, הערבסק מבטא את המבנה המופלא והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.
העבודות בתערוכה של 8 אמנים מקומיים ישראלים ופלשתיניים.
בכניסה לתערוכה מוקרן על מסך ענק מיצב הוידאו של דור זליכה לוי ,”לולאות”, זכינו לפגוש את דור ולשמוע מפי האומן הסבר על עבודתו תוך שהוא מציג את העבודה, מדבר עם הקול שלו בשילוב הסאונד שנשמע מהעבודה עצמה.
מיצב הוידאו של דור מגיב על אינסופיותו של הערבסק ועל היותו נטול היררכיה – בלי התחלה אמצע או סוף – ומבקש ליצר חוויה מקבילה לחוויית הצפייה בערבסק המכסה שטחים ארכיטקטוניים גדולים. הסאונד בעבודה מורכב מדגימות של מוזיקה אתנית אוריינטלית ועממית שמנוגנת במחזוריות ומלווה במניפולציות דיגיטליות אלמנט של משך וחזרה, ניסיון למתוח את משך העבודה בעזרת לופ. הווידאו מתבסס על מערכת של מקרנים ומצלמות שיוצרים יחד דימוי מחזורי המבוסס על דגם גאומטרי ומושפע מתנועות המבקרים בחלל.
עבודה יפה, מעניינת וסוחפת. יכולתי להביט שעות במסך הגדול המשתנה בלי סוף לצלילי המנגינה הממגנטת.
Pattern -איה בן רון – חיילים סוחבים פצוע בתוך אורנמנט, אובייקט גדול בממדים של בני אדם.
דמויות חיילים ששאלה מספרון צה”ל על אופן החילוץ משדה קרב, המדגימים סחיבת פצוע. בין הקנטור של החיילים יש את צורת הערבסק, הכל נעשה בחיתוך לייזר של ברזל חלוד- כולם מקבלים את אותה התייחסות. שום חלק בעבודה לא שלם, הברזל חלוד, הדגם עצמו ודמויות החיילים קטועים ומשולבים זה בזה כמערך סבוך שקשה להתירו. פה נותנת האמנית התייחסות על המצב הקיומי במזרח התיכון מזה שנים.
העבודה הזאת ריגשה אותי יותר מכל- האובייקט מונח על הקיר בלי שום תלייה מיוחדת האופיינית למוזיאון, המצב הכל כך סבוך שאנחנו חיים בו לא פשוט והאמנית הצליחה להזיז לי משהו בבטן.
העבודה יוצרת צל מאוד מיוחד על הקיר, שבסופו של דבר יוצר “השתקפות” של יופי.
Pattern -איה בן רון “ערבסק עכשווי”
מחמוד קייס – הכיפה “ערבסק עכשווי”
‘הכיפה’ | מחמוד קייס הוא מיצב פיסולי גדול מאוד דמויי כיפה
בגובה 2.5 מ’ ובקוטר 4.5 מטר, המבוסס על הערבסק הגאומטרי. כיפה משמשת בתרבויות שונות לקירוי חללים גדולים בעלי חשיבות טקסית-דתית. המבנה המעוגל שלה מסמל שמיים, שלמות, נצחיות ואינסוף. קייס בוחר בצורה הזאת המזוהה מאוד עם תרבות הבנייה המוסלמית ומציע למבקרים לחוות מקרוב את איכויותיה אם כי בו-בזמן הוא יוצר התקה והזרה שלה כשהוא מציב אותה במרכז החלל מנותק ממבנה דתי והמבקרים מנועים מלהיכנס לתוכו. הכיפה מעוררת שאלות ועיסוק פורמליסטי בצורה ,חומר שטוח של קורות עץ וההיפוך לצורה עגולה- הכל נעשה בעבודת יד, ניתן לראות את המסמרים שהוא השתמש נעוצים בקורות העץ.
מבנה מרשים ,תכנון מרשים וביצוע יפהפייה.
‘חצי הדרך למעלה’ | רימה ארסלנוב
העבודה נוגעת במסע האמנית והמעברים הגאוגרפיים בחייה שמתאפיינים בעיקר בהבדלים תרבותיים, תופעת הזליגה הבין תרבותית עומדת ביסוד מיצב הוידאו שיצרה ארסלנוב. העבודה מורכבת מרהיט שעליו עיטור בצורת הכנפיים בהשראת גבריאל המלאך שמופיע בתיאורי הבשורה באמנות הנוצרית. ומהקרנה המבוססת על גריד של דגם הכנפיים הצבעוניים שיצרה על הרהיט, ארבע כנפיים ושכפול הדגם לגובה הקיר מדמה מערך אינסופי, מדי פעם כנף או קבוצת כנפיים זזות מעט ומערערות את הסדר המוקפד, המשבש לכאורה את הסדר הקיים.
ארסלנוב הייתה בתערוכה והציגה את עבודתה, היא יוצרת סביבה ביתית נשית מתוך רצון להפריד בין חוץ לפנים כמו משרביות- משמעות אסתטית. האמנית רוצה לתת איזכור שאנחנו בפנים וליצור מתח בין יופי ואסתטיקה לחומה כמחסום שזה לא דבר נעים, במפגש הדיאלקטי הזה היפה פוגש את המאיים, ייצוג החופש והשחרור (הכנף) פוגש את היפוכו המקבע (חומה) שילוב של מוטיבים נוצריים לצד מוטיביים איסלאמיים. “הקיר זה גוף חשוף וכל חלק זה כמו איבר שנושם” ארסלנוב.
העבודה הזו הפנטה אותי – הגודל והצבעוניות, המסך הגדול עליו שכפול של צורת הכנפיים אשר בסדר אקראי זזים להם כל פעם במקום אחר, ריתקה אותי. הסיפור שמאחורי העבודה על החופש מול הגבולות הוא נושא טעון בעולם המודרני שאנחנו חיים בו, במיוחד לנשים.
“ערבסק עכשווי” תערוכה מעניינת ומרתקת ומאוד עכשווית הן מבחינת הנושאים הטעונים והן מבחינת שילוב הסגנונות האמנותי, היופי זה לראות איך כל אומן לקח את החומר למקום אחר, חלק עכשווי יותר כמו הווידאו ארט וחלק מסורתי יותר כמו קורות העץ והקליגרפיה.
“ערבסק עכשווי” במוזיאון לאומנות האיסלם בירושלים חוויה תרבותית, מעניינת, עכשווית ורלוונטית.
אני, ליאת גלעד, ממליצה באהבה ללכת 🙂 מילה של “אמא נגה”.
משתתפים: איה בן רון, אניסה אשקר, דור זליכה לוי, דנה לוי, יואב רבן, מחמוד קייס, רובא סלמה, רימה ארסלנוב.
אוצרת: תמר גיספאן – גרינברג
18/1/18 – 7/4/18
המוזיאון לאמנות האסלאם , רחוב הפלמ”ח 2 ירושלים . טלפון: 02-5661291
שעות פעילות המוזיאון:
שני – רביעי : 10:00- 15:00
חמישי: 10:00- 19:00
שישי – שבת: 10:00 – 14:00
http://imanoga.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99/
