תל אביב | מוזיאון ארץ ישראל

דויד רובינגר, אמת צילמתי | מוזיאון א”י רמת אביב

 

לעומתה, התמונה, שאנשים מחכים במושבה ‘קרית-גת’ לראות כמה התפתחנו בתשתיות וכמה המדינה השתנתה ב70 שנות קיומה.‪

בתערוכה בחר האוצר, גיא רז,  את התמונות, “המצילים” בחוף ימה של תל-אביב (1952) לצד “הצנחנים בכותל המערבי” במלחמת ששת-הימים (1967): אחרי שיחה והסבר שלו על אופן ההצבה הוא הסביר שהבחירה בתצלומים ההיסטוריים הידועים והצבת כל אחד מהם לצד תצלום ידוע פחות אך בעל זיקה אסתטית או פוליטית מבקשות

קריית גת

לנסח פרשנויות בעלות ערך מוסף כמו גם קריאה מחדש את צילום העיתונות של רובינגר גם כבעל מבע אמנותי. בשתי התמונות יש מצילים.
בתמונה של החיילים, שהיא תמונה אייקונית, החיילים בדיוק הצילו את ירושלים וכבשו את הכותל המערבי.
בתמונה עם המצילים בחוף הים ותפקידם הוא להציל את מי שטובע.ניתן לראות במפגש זה את זווית הצילום ההרואית של רובינגר המתנסחת עם הזמן. הגברים בשתי התמונות חולקים מבט אל האופק – מבט המקפל בתוכו הן את העבר והן את העתיד.

 

המצילים בים לצד הצנחנים בכותל

‪תחילת דרכו היתה למעשה בתום פרק “הצילום הציוני” המגויס, ששלט בסצינת הצילום המקומי עד קום מדינת ישראל בשנת 1948. דור הצלמים החדש הוא ממנסחיו של “הצילום הישראלי”, החופשי יותר, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעיקר בשבועון “העולם הזה”. העשורים הראשונים של המדינה מתאפיינים במקבץ של תצלומים משני קצוות הסקאלה האנושית: מצד אחד, תמונות הלל למדינה החדשה, לכוח, לצבאיות, לניצחונות המפוארים ולשחרור ירושלים, לבנייה החדשה, להקמת קיבוצים ולטבע הישראלי המתחדש; מצד  אחר, תמונות של גירוש הערבים במלחמת העצמאות ושל כיבוש במלחמת “ששת-הימים”, לצד תמונות של מעברות עולים, ייבוש אגם החולה, ועד הלוויות חיילים במלחמת יום כיפור.. הדימוי, הנלכד בעינו של הצלם, הופך את הארעי לנצחי.

 

דויד רובינגר החטופים והפליטים

 

מה שמדהים בצילומים של רובינגר, כמו רבים מחבריו למקצוע, שהוא צילם במצלמות רפלקס אנלוגיות, שבהן לא ראה כלל את התוצר, את התמונה ברגע הצילום, זהו למעשה לכידה של רגע שעולה וצף כזיכרון רק לאחר הדפסתו כדימוי במעבדה. כל תשלילי התמונות שצילם, השמורים בארכיון “ידיעות אחרונות”, הם למעשה סך כל שברירי השניות שלא ראה כשצילם.

המצלמה ההירואית

מכאן שהתערוכה היא מסע בזיכרון של רובינגר ובעצם בזיכרון של כולנו. רובינגר– אחד מצלמי הארץ שתיווכו ברגעים ובמקומות מכריעים בין ההיסטוריה ובינינו. זהו גם מבט אחורה, אל רגעי הייאוש והתקווה של מדינת ישראל.  לשם כך מובאים כאן מבחר תצלומים מתומצת, חלקם מעולם לא נחשפו שצילם רובינגר במהלך כחמישים שנות יצירה ותיעוד.

חילופי שבויים מול רבין ופרס מצביעים

 

כשעברתי על פני הצילומים בתערוכה, הייתה לי תחושת החמצה בשביל דור צלמי העיתונות העכשווי, לא נתקלתי שנים בצילומים כל כך אותנטיים, שמעבירים לצופה את התחושה של הרגע, את התחושה האמתית כמו בצילומים האלו.
אצל רובינגר זה היה במלוא הדרו, כל תמונה העבירה סיטואציה כל כך חזקה ומשמעותית על 70 שנות מדינתנו, מה המדינה עברה, התקדמה, נפצעה, שמחה, השתפרה וכמובן הדרך עוד ארוכה.
התערוכה גרמה לי לחשוב הרבה על המדינה שלנו, כמה היא צעירה וכמה היא עברה, עם כל הקושי והכאב שנמצאים פה יש פה המון טוב.
ממליצה ללכת לחוות, להתרגש ולהבין שאין לנו ארץ אחרת.

 

 

 

 

 

שעות פתיחה ומחיריםשעות פתיחה

ראשון – המוזיאון סגור!

     שני, רביעי 16:00-10:00

     שלישי, חמישי 20:00-10:00 (ביתן האתנוגרפיה והפולקלור פתוח עד 16:00)

     שישי 14:00-10:00

     שבת 16:00-10:00

פורסם דרך האתר ‘אמא נגה’ https://bit.ly/2SawWG7

2018-12-21T08:07:25+00:00
Call Now Button
צרו קשר
close slider

WhatsApp שלח/י הודעה